צוואה כוללת בתוכה התייחסות לנכסים אשר היו בידי המצווה עם כתיבתה. היות ורבים כותבים צוואה בגילאי 40 – 65, ובבריאות טובה, לעתים קרובות נכסיהם מתרחבים מאז כתיבת הצוואה האחרונה, מבלי שהתייחסו אליהם בתוכה, סוג של ואקום שמלבה סכסוכים רבים לעניין הנכסים שלא הוזכרו בצוואה, כאילו לא נחקק חוק הירושה. לעתים עד לפרוץ של מלחמת אחים ממש.
הדבר מקבל משנה תוקף כאשר חלק מן הנהנים בצוואה אינם אנשים פרטיים כי אם מוסדות והקדשים העשויים להילחם מלחמת חורמה על זכויותיהם בנכסים הנוספים.
מקרה שכזה הגיע למשרדנו, בו גם היו נכסים שלא נכנסו לצוואה, וגם היו נהנים נוספים לבני המשפחה בדמות מוסדות והקדשים. הצוואה התייחסה רק לחלק מהנכסים מן הטעם שנערכה לפני שאותם נכסי מקרקעין רבים נרכשו. במחקר מקיף שערכנו, הגענו לעורכי הדין שערכו את הצוואות ולעדים, ערכנו בדיקות יסודיות במטרה לנסות ולהבין מה היה מבקש המצווה לצוות באשר לרכוש שאינו מוזכר בצוואה. בין היתר, גילינו כי אחד מעורכי הדין שערכו את הצוואות נהג להוסיף פסקאות אוטומטיות לצוואות שערך, מבלי שהמצווים בקשו זאת, ומבלי לתת את הדעת למשמעות התוספת האוטומטית ולהשלכותיה. כך הצלחנו להבין את הסתירות שנמצאו בצוואה, אשר כבר החלו ללבות את הסכסוך המתקדם בין היורשים. כתוצאה מכך, הצלחנו להבין מה הייתה כוונת המצווה ולשכנע את בית המשפט לקבל פסק דין שישקף את כוונתו האמתית, גם לגבי הצוואה וגם לגבי רכוש שלא נכלל בצוואה.
על כן, מומלץ מאוד שלא להיעזר באתרים חינמיים ולא להעתיק צוואה ממישהו שאנחנו מכירים. כל הוראה בצוואה צריכה להתאים למצווה ולנסיבותיו האישיות כמו כפפה ליד.
