פונדקאות

מהו הליך פונדקאות

פונדקאות היא נשיאת ביצית מופרת (עובר)  על ידי אשה זרה, עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים.

בתהליך הפונדקאות, לאם הנושאת – לפונדקאית, אין כל קשר גנטי לילוד ועם לידתו הוא מועבר לחזקתם של ההורים או ההורה המיועד/ת ומתחיל הליך של קבלת צו הורות, זאת לאחר שהיא חותמת על מסמכים בהם היא מאשרת שויתרה על הילוד.

המסגרת החוקית להליך בישראל:

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, (אישור הסכם ומעמד היילוד) תשנ"ו – 1986 והתקנות מכוחו מסדירים את נושא השתלת ביצית מופרת (מתרומה או של האם המיועדת) ברחמה של אישה זרה, ואת המסגרת שבה יתנהל ההליך, כמו למשל: תפקידיה של הועדה לאישור הסכמים, קביעת קריטריונים לאישור אישה כפונדקאית או הורה מיועד.

ב – 2018 תוקן החוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) תשנ"ו -1986  כך שהותרה פונדקאות לגבר ואישה שהם בני זוג וכן לנשים יחידניות. נוכח האפליה הוגש בג"צ 781/15 איתי ארד פנקס ואחרים נגד הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים שעניינו: אפליה של גברים יחידניים וזוגות חד מיניים המעוניינים בקיום תהליך פונדקאות בארץ. ביולי 2021 קבע בג"צ שמדובר בהפליה אסורה והורה על תיקון החוק.

להלן עיקרי תיקון 2 לחוק ועדכונו לאור פסיקת בג"צ:

  • תוכל לשמש כאם נושאת אישה שטרם מלאו לה 39 שנים ילדה ילד אחד לפחות ולא יותר מ- 3 לידות. כמו כן נקבע בתיקון לחוק שגם אישה נשואה תוכל לשמש כפונדקאית.
  • הוגבלו מספר השתלות הביציות המופרות ברחמה של הפונדקאית – ל- 6 בלבד בכל התהליך כאשר תקופת ההסכם הוגבלה  ל – 18 חודשים עם אפשרות להארכתה בנסיבות מתאימות ובלבד שלא בוצעו 6 החזרות.
  • הורים מיועדים יוכלו להיות גם נשים וגברים יחדניים שאינם בזוגיות וכן זוגות של בני אותו מין.
  • הגיל המקסימלי שבו הורים מיועדים יוכלו לשמש ככאלה הוא 54 של הצעיר ביותר.
  • בוטלה האפשרות לביצוע השתלת עוברים לרחמה של הפונדקאית בחו"ל.

הסכם פונדקאות

הסכם הפונדקאות הינו הסכם ייחודי, המסדיר את נושא נשיאת העובר ברחמה של פונדקאית וקובע את ההסדרים ההתנהגותיים והכספיים בהם מחויבים הצדדים. זהו הסכם שדן בנושאים מורכבים ונפיצים דוגמת ההסדרים הכספיים וההתנהגותיים של הצדדים, הוראות לעניין לידות מוקדמות, הפלות, כמו גם חובות וזכויות הצדדים וכו'.

חלק נכבד מהוראות ההסכם קבועים בחוק לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) תשנ"ו – 1986 וחלקן התווספו עם השנים תוך הסקת מסקנות מארועים שקרו בהליכים קודמים בארץ ובעולם.

ההסדרים הכספיים: על פי רוב, היועצים המשפטיים והוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים אינם מעורבים בקביעת ההיבטים המסחריים. יחד עם זאת עורכי דין הבקיאים בתחום יודעים לכוון את הצדדים להסכם לעמק השווה, שהוא על פי רוב הסכום השכיח והמקובל במועד חתימת ההסכם. בנוסף, יש לזכור כי אין הליך פונדקאות אחד דומה למשנהו ולכל אישה הבאה לשמש אם פונדקאית צרכים משלה בהתאם למצבה המשפחתי וניסיונה המילדותי. יש להתאים את ההסכם ככל שניתן לצדדים על מנת להוציא לפועל בצורה מיטבית את ההליך מבלי שמי מהצדדים ירגיש מקופח או חלילה שקולו לא נשמע.

פונדקאות והלכה:

הדיון ההלכתי מתמקד בהגדרת האימהות, שכן על פי ההלכה האם היולדת היא אימו של היילוד, אפילו אין לה כל קשר גנטי אליו, והיא הקובעת את זהותו הדתית.

על כן לעיתים בהליך שבו האם הנושאת אינה יהודיה יהיה על הקטין או הקטינה לעבור גיור קטינים על מנת שיוכרו כיהודים. כך גם במקרה וההורים המיועדים נעזרים  בתרומת ביצית ממי שאינה יהודיה.

מחלוקת הלכתית נוספת קיימת סביב שאלת הסטטוס של האם הנושאת. ישנם רבנים הסבורים שאסור לאישה נשואה לשמש כפונדקאית לביצית שהופרתה מגבר זר – מחשש ממזרות. אך ככל שחולף הזמן עמדה זו מתרככת בקרב פוסקי ההלכה השונים ובלבד שתקויים מצוות פרו ורבו.

אנו עומדים לרשותכם
בכל שאלה או התלבטות

המשרד של עו"ד מיכל פנקל מלווה באופן אישי כל לקוח ולקוח ומתמחה ביעוץ משפטי היכן שמשפט ומשפחה נפגשים. כמו כן, אנו מתמחים בייצוג בבתי-משפט ומול הרשויות בנושאים הקשורים ליחסים בתוך המשפחה

אתם מוזמנים להשאיר הודעה ונחזור אליכם בהקדם.

מאמרים נוספים בנושא

הדברים הלא ידועים על ממזרים

לפני יומיים הגיעה אל משרדי, סיפרה שעברה להתגורר באחד ממושבי הסביבה לאחר שנולדו תאומיה.לכאורה, מצב שכיח. אז פתחה ואמרה: "נישאנו כשהייתי בת 27 ואחרי פחות משנה הוא קם ונעלם. אני עגונה כבר שמונה שנים, אף אחד לא מצליח להביא אותו

קראו עוד »

פונדקאות והורות אחרת

פעמים רבות אנו שומעים בתחום הפונדקאות על ההורים המיועדים, העושים ככל שביכולתם להביא ילד לעולם, תוך השקעת משאבים רגשיים וכלכליים יוצאי דופן. מה שפעמים רבות שוכחים לספר לנו הוא סיפורם יוצא הדופן, ופעמים רבות הראוי לשבח, של הפונדקאיות ובני זוגן.

קראו עוד »
דילוג לתוכן